תוֹכֶן
- איך נראה הפין של החתול: אנטומיה
- חום חתול ובגרות מינית
- פין חתול: המחלות הנפוצות ביותר
- קריפטורכידיזם אצל חתולים
- פין חתול: דלקת באשכים או אפידידימיס
- פרפימוזיס אצל חתול
- פימוזיס אצל חתול
- פריאפיזם של חתולים
- חסימה באבנים (אורולית)
- פין חתול: בעיות בערמונית
איבר מינו של חתול הוא איבר מוזר מאוד שיכול גם להיות לו בעיות ומחלות. על מנת שתוכל לדעת מהן המחלות השכיחות ביותר בפין של חתול, חשוב שתכיר את האנטומיה, הפיזיולוגיה והמאפיינים התקינים של איבר זה, כך שתוכל לזהות כאשר משהו אינו תקין. במאמר זה של בעלי חיים מומחה, נסביר כיצד איבר מינו של חתול: האנטומיה והמחלות הנפוצות ביותר.
איך נראה הפין של החתול: אנטומיה
בואו נתמקד איך נראה הפין של החתול, אולם חשוב לזכור שמערכת הרבייה הגברית של החתול מורכבת מ:
- 2 אשכים;
- 1 אפידידימיס;
- 2 vas deferens;
- 3 בלוטות אביזר (ערמונית ושתי בלוטות בולבורטרליות);
- פין אחד;
- עורלה אחת (עור המכסה את הפין ומגן עליו);
- 1 שק האשכים.
הפין, שתפקידו להעביר ולחסל שתן וזרע דרך השופכה (קצה הפין), מורכב מָקוֹר (תיקון האיבר לקשת הסיאטית), גוּף (רוב הפין) ו הַעֲטָרָה (חלק דיסטלי, כלומר קצה הפין), שבו נמצאת הכניסה לשופכה.
יש לו מיקום פריניאלי, וכמו גורים, הוא של שריר מערה, מילוי דם ונפיחות בזמן הזקפה.
לאבר מינו של חתול (כמו של כלב) יש עצם, הנקראת עצם הפין ובזמן השפיכה, הזרע מועבר מהאשכים (היכן שהוא מיוצר) דרך האפידידימיס, המחובר לאוזני הדם ויוצא דרך השופכה. לצורך ייצור זרע תקין וקיים, האשכים חייבים לרדת ממיקומם הבטני של העובר אל שק האשכים (או שק האשכים), ולהישאר מחוץ לגוף בטמפרטורה נמוכה יותר מטמפרטורת הגוף.
נדיר מאוד שאתה רואה את איבר מינו של חתול אלא אם אתה תופס אותו מלקק את עצמו או שיש לו חריגה. לאבר מינו של החתול הבלתי מסורס יש תכונה ייחודית המבדילה אותו מרוב המינים האחרים: יש לו תחזיות קטנות עם קראטין, הנקראות קוצים, מה לגרום לכאב לנקבה במהלך הזקנה ותפקידם לעורר ביוץ. לכן חתולים עושים כל כך הרבה רעש כשהם חוצים. לאחר מְסוּרָס, החתולים לאבד את הקוצים האלה והפין נראה חלק. בתמונה למטה ניתן להבחין באנטומיית הפין של המינים השונים:
חום חתול ובגרות מינית
לחתולים יכולים להיות מחזורי חום בכל עת של השנה, אבל בדרך כלל מסונכרנים עם החום של החתולים, שלרוב אינם מתרחשים בימי החורף הקצרים ביותר. כאשר הם מגיעים לבגרות מינית (בסביבות גיל 8-10 חודשים), חתולים מפגינים מערכת התנהגויות אסטרוס שיכולה להוות בעיה עבור הבעלים, במיוחד עבור בעלי חיים פנימיים.
החום (או אסטרוס) נחשב לתקופה של המחזור המיני שבו החתולה נקלטת לקבל את הזדווגות הזכר והיא פורייה. חום החתולים עונתי ושיא החום מגיע באמצע האביב (זמן בו יש יותר שעות אור), אך גורמים אחרים כגון תאורה, טמפרטורת הסביבה ואורך היום והלילה יכולים להשפיע על המערכת ההורמונלית של החתול. במילים אחרות, לחתול יכולות להיות מספר חום, ואם הוא מבפנים, הוא יכול להיכנס לחום גם בחורף. החום נמשך בין 7 ל -10 ימים לכל מחזור, והמרווח בין ההתחממות יכול להיות בין שבועיים לשלושה שבועות.
עם הופעת החום אצל חתולים ונקבות הם מתחילים:
- לעשות ניסיונות בריחה או בסופו של דבר להצליח להימלט;
- שירה בקול רם מדי;
- להשתין במקומות שונים בבית כדי לסמן טריטוריה;
- נסה להתמודד עם חפצים הקיימים בבית, כגון דובונים או שמיכות;
- ללקק את אזור הפין;
- משפשף ומתגלגל לכל מקום.
לחתולים יכולה להיות אחת עד שתיים המלטות בשנה וכל המלטה יכולה להגיע לעשרה חתלתולים לכל הריון. קוריוז מעניין הוא העובדה שלחתולים שחיים בהמיספרות שונות יש מחזורי חום הפוכים, כלומר לחתולים בברזיל יש חום בסוף ספטמבר ואוקטובר, למשל, בפורטוגל יש להם חום בפברואר ומרץ.
ראה להלן תמונה של איבר מינו של חתול:
פין חתול: המחלות הנפוצות ביותר
ניתן לאבחן מחלות מסוימות המשפיעות על מערכת הרבייה של חתולים באמצעות בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה, אולטרסאונד ומישוש. מחלות אלו מופיעות גם בכלבים.
אם שמת לב למשהו אחר בפין החתול שלך, צריך להתייעץ עם וטרינר בהקדם האפשרי, שכן כל שינוי באזור יכול לגרום להרבה אי נוחות וכאב.
קריפטורכידיזם אצל חתולים
זהו כישלון של אשך אחד או שניים לרדת לתוך שק האשכים. זוהי המחלה השכיחה ביותר אצל חתולים בכל הנוגע לבעיות רבייה. לקריפטורכידיזם יש בסיס גנטי כלשהו והוא מצב תורשתי.
אם רק אשך אחד הוא קריפטורכיד, החיה עדיין עשויה להיות פורייה, אך היא כן מומלץ לסירוס, מכיוון שהאשכים בתוך הגוף יכולים לפתח בעיות חמורות יותר בשל מיקומן.
פין חתול: דלקת באשכים או אפידידימיס
בדרך כלל דלקת זו נובעת מטראומה, זיהומים, פיתול האשכים, חום מוגזם או קור, מוצרים רעילים או גורמים הורמונליים. זה מצב נדיר, אבל טראומות שכיחות.
התסמינים העיקריים הם:
- כְּאֵב;
- דלקת/נפיחות של המבנים והנגעים בעור שמסביב;
- בעל החיים עלול ללקק יתר על המידה את האזור.
מכיוון שיש הרבה קשורים להרגעה, מומלץ לאפשר מניפולציה קלה יותר לבצע בדיקות אבחון נוספות.
אם יש זיהומים קשורים, ייתכן שיהיה צורך לרשום אנטיביוטיקה. אם המצב יימשך זמן רב, אין זה סביר שבעלי החיים יחזרו לפוריות, ולכן גם הם יחזרו ממליצה על סירוס.
פרפימוזיס אצל חתול
פרפימוזיס היא חוסר היכולת לסגת הפין חזרה לערלה לאחר חיסולו. זה יכול להיות ממוצא טראומטי, נובע מבעיות שרירים של העורלה, עורלה קטנה, פגמים מולדים של הפתח או השיער פסולת שהצטברה בעורלה, שהם הסיבה השכיחה ביותר.
במצב זה הפין הבלתי ממושך, שנחשף כלפי חוץ, יכול להתייבש, לקבל קרעים וסדקים, להתנפח עקב הצטברות נוזלים (בצקת) ובמקרים חמורים הוא יכול אפילו נקרוז על ידי חנק של כלי הדם. הפרפימוזיס הוא א מקרה חירום רפואי והטיפול כולל קיצוץ השיער, ניקוי אזור הפסולת ושמנת הפין, אולם במקרים חמורים ייתכן שיהיה צורך לבצע זאת. כריתת הפין.
פימוזיס אצל חתול
פימוזיס הוא ה חוסר יכולת להחצין את הפין, לעתים קרובות עקב היצרות (היצרות) של פתח העורלה. הצטברות של פסולת, שיער או נפיחות של העורלה או הפין, דלקת או זיהום חיידקי ופגיעה נוירולוגית הם גורמים אפשריים נוספים שיכולים להוביל לבעיה זו.
ניתן להבחין בסימפטומים הבאים:
- חוסר יכולת או קושי במתן שתן;
- ליקוק מוגזם;
- נפיחות באזור.
טיפול כירורגי לפתיחת הפתח מומלץ ביותר, יחד עם ניקוי וחיטוי האזור וטיפול בסיבה הבסיסית, במידת האפשר.
פריאפיזם של חתולים
פריאפיזם הוא ה זקפה מתמשכת ללא כל סוג של גירוי מיני, הנמשך א תקופה שווה לארבע שעות או יותר. הפין יכול גם להתייבש, להראות נגעים ואפילו נקרוז. גם למצב זה חשוב לטפל בדחיפות.
כל התנאים הללו (פרפימוזיס, פימוזה ופריאפיזם) יכולים להתעורר אצל חתולים בכל גיל ורבים יכולים להדגים בעיות במתן שתן או ללקק מתמיד של האזור. אם הוא ממושך לאורך זמן הפין יכול להתנפח ולהציג בצקת (הצטברות נוזלים ברקמות) ואפילו נמק, אז אל תתנו למצב הזה להימשך ולחפש וטרינר.
חסימה באבנים (אורולית)
כל החתולים נוטים לדלקת שלפוחית השתן האידיופטית של החתול, דלקת בדרכי השתן או חסימת אבנים (אורולית). חתולים מסורסים נמצאים בסיכון גבוה לפתח חסימת שתן, מצב הנחשב למקרי חירום רפואיים שכן שלפוחית השתן עלולה להישבר עקב לחץ מוגבר, ורעלים מסוימים מצטברים בגוף של חיית המחמד.
השופכה של חתול כה צרה עד שאפילו החשבון הקטן ביותר (או הידוע בכינויו אבן) יכול לעורר סתימה. התסמינים של חתול חסום הם:
- קושי במתן שתן, בו החתול נמצא בעמדה להטיל שתן, אך ללא הצלחה (דיסוריה);
- ירידה בייצור השתן או שחרור טיפות שתן קטנות (אוליגוריה);
- היעדר ייצור שתן (אנוריה);
- דם בשתן (המטוריה).
מצב זה אינו קשור ישירות לאבר המין של החתול, אך הוא נפוץ מאוד ואמור להיות סיבה לאזהרה מצד אפוטרופוסים.
פין חתול: בעיות בערמונית
אחד מתפקידיו של הערמונית הוא הזנת זרע והגברת הניידות. לאחר הבשלות המינית, המיקום והגודל של הערמונית ישתנו, משתנים מאגן למצב בטני, דבר שעשוי להיות גלוי במהלך בדיקת האולטרסאונד (אצל חתולים הצורה התקינה היא בולברה באורך של כ-10-12 מ"מ). מחלות ערמונית אצל חתולים אינם נפוצים, אך ייתכנו מקרים של היפרפלזיה שפירה של הערמונית (ערמונית מוגדלת), דלקת ערמונית (דלקת בערמונית), מורסות, ציסטות או גידולים.
קרא גם: למה חתולים עושים כל כך הרבה רעש כשהם חוצים
מאמר זה מיועד למטרות מידע בלבד, ב- PeritoAnimal.com.br אין באפשרותנו לרשום טיפולים וטרינריים או לבצע כל סוג של אבחון. אנו מציעים לך לקחת את חיית המחמד שלך לווטרינר במקרה של מצב כלשהו או אי נוחות.
אם אתה רוצה לקרוא עוד מאמרים דומים ל- פין חתול: האנטומיה והמחלות הנפוצות ביותר, אנו ממליצים לך להיכנס לסעיף שלנו על מחלות של מערכת הרבייה.